איגרת רבי שמשון מאוסטרופולי — עיון בעשר המכות

האיגרת המיוחסת לרבי שמשון מאוסטרופולי עוסקת ברמזים ובגימטריות הנוגעים לעשר המכות ולדברי ההגדה. בקהילות שונות נוהגים ללומדה לקראת פסח. זהו טקסט של עיון קבלי, ולא תפילה שחיבר הרב עמנואל שחר.

לקריאה מועילה כדאי להחזיק לצד האיגרת הגדה של פסח ולעקוב אחר המקומות שעליהם היא נסמכת: סימני רבי יהודה, מספר המכות במצרים ועל הים ודברי רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ורבי עקיבא. בעניינים הסתומים ראוי ללמוד עם מי שבקי במקורות ובנוסחיהם.

נוסח האיגרת

שלום לרבני ארץ, גודרי גדר ועומדים בפרץ, יצילם ה’ מכליון וחרץ, כולם קדושים אשר המה בארץ, כל חד לפום חורפיה מקשה ומתרץ, אמן סלה, בתכלית הענין מה שכתב האר”י ז”ל בקונטרס שלו הנקרא פלאות רבות בשער הנקרא יציאת מצרים, פרק ג’ דף מ”ב ע”א וזה לשונו:

הנה כבר הודעתיך שפרעה נלקה במצרים בעשר מכות אלו על ידי שלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה, הממנים בשלשה רקיעים של טמאה, האחד נקרא שרע והשני נקרא תמוך, והשלישי נקרא בישהא, ועליהם השר הנקרא דלפקט, ועליהם ועל כלם השר הנקרא תקא, בראשית חסר מן השלישי עשרה, וחסר מן הרביעי ששה, וחסר מן התשיעי ששה ככתוב:

והנה מה שלקו המצריים במצרים עשר מכות, ועל הים לקו חמשים מכות, השם שפ”ו שבו אחז דוד בן ישי, והשם אמר והכה. ומצד השם תק”ל לקו המצריים במצרים ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתים מכות, והשם אמר והכה. ומצד השם אשצ”ה לקו המצריים במצרים חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות, ובמה שהקדוש ברוך הוא מכה, בו מרפא הגלות. מה פשעו ומה חטאו, ומה המעל אשר מעלו אבותינו, להיות בכור הברזל הזה, עד שגאלם בשמות אלו דע”ב צד”א כשח”ב. עד כאן לשון האר”י ז”ל:

והנה מורי ורבותי קדושי ישראל, הדברים האלה פלאים הם, סתומים וחתומים סגור ואין פורש אותם. וכבר שאלוני גדולי ישראל לבאר להם דברי האר”י ז”ל ולא הגדתי. ומגדל אהבת מורי ורבותי אגלה רז זה שנתגלה לי בחלום חזיון לילה, ועכשו אגלה הדבר ברמז לפני כבוד תורתו, והוא רחום יכפר:

וזאת הענין:

מה שכתב האר”י ז”ל שפרעה נלקה במצרים עשר מכות וכו, כונתו כך:

כי אמרו בעלי קבלה מעשית, שיש שלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה הממנים להכות את הרשעים ולהענישם בגיהנם ולטהרם מעונותיהם. ועל זה נאמר: “ולהכות באגרף רשע”, כי אגרף, רמז שלשה אלפים מאתים ושמונים, ועל ידם נלקה גם פרעה הרשע. ואומר אני הכותב שזהו סוד נפלא כאשר הוא נכתב במנין ובמספר: דם. צפרדע. כנם. ערב. דבר. שחין. ברד. ארבה. חשך. מכת בכורות:

אלו עשר מכות כאשר כתבתי אות באות, עולים שלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה, הממנים לטהר את הרשעים, והוא פשט נפלא, עין לא ראתה:

והנה החשבון מכון כאשר נכתב כנם חסר יו”ד, גם ערב חסר וא”ו. גם חשך חסר וא”ו. ואז החשבון ממש, לא פחות ולא יותר משלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה, שמענישין את הרשעים. והינו מה שכתב האר”י ז”ל: “ככתוב”, פרוש ככתוב בספר תורה, ולא כאשר כתוב בסדורים ובעל ההגדה, כי שם נכתבו כלם מלאים. אלא צריך להיות חסר כמו שכתוב בספר תורה. וגם רבי יהודה לא כתב סימנים כלם רק ראשי תיבות, דצ”ך עד”ש באח”ב, כמו שכתב הרב יצחק אברבנאל וכמו שכתבתי לעיל:

והינו מה שכתב האר”י ז”ל: “בראשית חסר מן השלישי עשרה”, פרוש: מכה שלישית שהיא כנם חסר יו”ד. “מן הרביעי ששה” שהיא מכת ערב גם חסר וא”ו. “וחסר מן התשיעי ששה”, שהיא מכת חשך גם כן חסר וא”ו. ומה שאמר “ככתוב”, רוצה לומר שכן כתוב בספר תורה חסר, כנזכר לעיל: וזהו סוד “אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא במצרים”, מכון ממש שלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה שהכו את פרעה ואת המצריים במצרים.

הממנים באלו שלשה רקיעים: אחד נקרא שרע, ואחד נקרא תמוך, ואחד נקרא בישהא. גם בזה יש סוד גדול ונפלא, אלו שלשת אלפים ומאתים ושמונים מחנות שהכו את פרעה ואת המצריים במצרים כאמור, שממנים באלו שלשה רקיעים של טמאה, אמר לנו הכתוב סוד נפלא ונורא, ותקן המגיד כמו ששנה “אלו עשר מכות שהביא” שבאלו שלש תיבות נרמזים השלשה רקיעים של טמאה, ושלשת אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה שהכו את פרעה ואת המצרים במצרים, כמנין עשר מכות: דהינו עש”ר אותיות שרע, מכו”ת אותיות תמוך, שהבי”א אותיות בישהא, רמז לאלו שלשה רקיעים של טמאה שבהם יש ממנים כמנין שלשה אלפים ומאתים ושמונים מלאכי חבלה ממש, כמנין עשר מכות דם צפרדע וכו’, והם שהכו את פרעה ואת המצריים במצרים, כי מלאכי חבלה ממנים להכות את הרשעים לטהרם מעונותיהם כאמור. ועל ידן הכה את פרעה ואת המצריים במצרים מנין עשר מכות אלו, והוא פלא גדול:

ומה שכתב האר”י ז”ל: “ועליהם השר דלפקט”, כונתו הוא ששם זה שרשו יוצא ממלת המצרים, והינו: ששלשה רקיעים הם: עש”ר מכו”ת שהבי”א וכפרוש הגאון, ונמשך על המצרים שהוא שם דלפקט באותיות הקודמות לאותיות המצרים, והמ”ם אחרונה היא מ”ם הרבוי ואינה מן השרש, ורמז לזה המגיד במאמר: “אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים”, כלומר האותיות שהם קודמות על אותיות המצרים:

ומה שכתב האר”י ז”ל: “ועליהם ועל כלם השר הנקרא תקא, כונתו, כי ראשי תיבות של אלו עשר מכות, דצ”ך עד”ש באח”ב, בגימטריא תקא, כמנין השר ממש, וכמנין אשר, וזהו סוד כונת הכתוב בסדר בא: “ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים”, אשר דיקא, שהוא כמספר תקא, וכיוצא בו הרבה פסוקים אלף, שמורים על זה לסוד אשר, כמנין ראשי תיבות של עשר מכות כמו שבארנו, ויש לנו בזה סודות נפלאים. וכבוד אלהים הסתר דבר:

ומה שכתב רבנו האר”י ז”ל: “השם שפו שבו אחז דוד בן ישי, והשם אמר והכה אותם במצרים עשר מכות, ועל הים לקו חמשים מכות. והשם תקל אמר והכה אותם במצרים ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתים מכות. והשם אשצה אמר והכה אותם במצרים חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות”. כונתו לסוד נפלא ונורא: פלגתא דרבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר ורבי עקיבא המזכר בהגדה. רבי יוסי הגלילי אומר מנין, ורבי אליעזר אומר מנין, ורבי עקיבא אומר מנין, וזהו שכתב האר”י ז”ל: והשם שפ”ו אמר והכה אותם במצרים עשר מכות, ועל הים לקו חמשים מכות, רמז לרבי יוסי הגלילי. כי רב”י יוס”י הגליל”יבגימטריא שפו, ומה שכתב שבו אחז דוד בן ישי, רמז גם כן, דו”ד ב”ן יש”י גימטריא שם שפו, שבאותו השם דוקא בא דוד בן ישי. ורמז גם כן מה שכתב בספר סודי רזא, שרבי יוסי הגלילי נצוץ דוד בן ישי. וזה השם הכה אותם. ומצד השם תקל לקו המצרים במצרים ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתים מכות, רמז לסוד רב”י אליעז”ר בגימטריא תקל, והינו רבי אליעזר אומר, דוקא, שהוא שם תקל, לקו המצריים במצרים ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתים מכות. ומה שכתב השם אשצה לקו במצרים חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות, רמז לסוד רב”י עקיב”א, שהוא בגימטריא אשצ”ה עם הכולל, שהשם הזה אמר שיכו המצריים במצרים חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות. הרי מרמזים אלו שלשה שמות שפ”ו תק”ל אשצ”ה באלו השלשה תנאים:

שלום לרבני ארץ, גודרי גדר ועומדים בפרץ, יצילם ה’ מכליון וחרץ, כולם קדושים אשר המה בארץ, כל חד לפום חורפיה מקשה ומתרץ,

רבי יוסי הגלילי בגימטריא שפ”ו, רבי אליעזר בגימטריא תק”ל, רב”י עקיב”א בגימטריא אשצ”ה, והוא סוד נפלא ונורא. רזא דרזין. סתרא דסתרין. הינו כאשר כתבתי למעלת כבוד תורתו, והוא רחום יכפר עון:

ומה שכתב רבנו האר”י ז”ל: במה שהקדוש ברוך הוא מכה, בו מרפא הגלות, מה פשעו מה חטאו אבותינו וכו, כונתו: באלו עשר מכות שהם דצ”ך עד”ש באח”ב, נרמזים באלו אותיות סוד וטעם ירידת אבותינו למצרים, כמו שכתבתי למעלת כבוד תורתו. והנה באלו המכות הכה אותם, וירפא אותנו הקדוש ברוך הוא והכה בהם מכה רבה אצבע אלהים היא, ומן המכה עצמה באה רפואה לישראל, שגאלם הקדוש ברוך הוא, וכמו שכתבתי.

ומה שכתב: “מה פשעו” וכו’, רוצה לומר: באלו המכות נרמז החטא של אבותינו שגרם ירידת מצרים. ויש לנו סוד נפלא ונורא לתרץ קשיא זו מה שהקשו מעלת כבוד תורתם עלי, אבל גם זה ניחא כאשר כתבתי למעלתם, נפלאות מתורתו הקדושה והטהורה.

ומה שכתב האר”י ז”ל: שהקדוש ברוך הוא גאל אותנו בשמות אלו דע”ב צד”א כשח”ב, כונתו כי האותיות ראשונות של דצ”ך עד”ש באח”ב הם דע”ב, והאותיות שניות הם צד”א, והאותיות האחרונות הם כשח”ב, ונרמזים באלו השלשה שמות הרפואה שרפא הקדוש ברוך הוא לישראל, שגאל אותנו בהם, הרי באותן המכות שהכו בהם המצריים, נרמזים הגאלה והרפואה לישראל. ויהא רעוא לפני הקדוש ברוך הוא שיראנו ביאת משיחנו במהרה בימינו, עם המלאכים השיכים לגאלה, ויקים בנו מקרא שכתוב: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, אמן נצח סלה: