מזמור לה בתהלים מבטא בקשה להגנה, לצדק ולעזרה בשעת מצוקה. מובא כאן נוסח המזמור לקריאה ולתפילה. בספרות הסגולות הוא נקשר גם לבקשה מפני קטרוג; אין באמירתו הבטחה לתוצאה מסוימת או תחליף לפעולה הנדרשת בנסיבות החיים.
תהלים לה
א לדוד: ריבה ה׳, את-יריבי; לחם, את-לחמי.
ב החזק מגן וצנה; וקומה, בעזרתי.
ג והרק חנית וסגר, לקראת רדפי; אמר לנפשי, ישעתך אני.
ד יבשו ויכלמו, מבקשי נפשי: יסגו אחור ויחפרו–חשבי, רעתי.
ה יהיו, כמץ לפני-רוח; ומלאך ה׳ דוחה.
ו יהי-דרכם, חשך וחלקלקת; ומלאך ה׳, רדפם.
ז כי-חנם טמנו-לי, שחת רשתם; חנם, חפרו לנפשי.
ח תבואהו שואה, לא-ידע: ורשתו אשר-טמן תלכדו; בשואה, יפל-בה.
ט ונפשי, תגיל בה׳; תשיש, בישועתו.
י כל עצמותי, תאמרנה- ה׳, מי כמוך: מציל עני, מחזק ממנו; ועני ואביון, מגזלו.
יא יקומון, עדי חמס אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
יב ישלמוני רעה, תחת טובה: שכול לנפשי.
יג ואני, בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי; ותפלתי, על-חיקי תשוב.
יד כרע-כאח לי, התהלכתי; כאבל-אם, קדר שחותי.
טו ובצלעי שמחו ונאספו: נאספו עלי נכים, ולא ידעתי; קרעו ולא-דמו.
טז בחנפי, לעגי מעוג- חרק עלי שנימו.
יז אדני, כמה תראה: השיבה נפשי, משאיהם; מכפירים, יחידתי.
יח אודך, בקהל רב; בעם עצום אהללך.
יט אל-ישמחו-לי איבי שקר; שנאי חנם, יקרצו-עין.
כ כי לא שלום, ידברו: ועל רגעי-ארץ-דברי מרמות, יחשבון.
כא וירחיבו עלי, פיהם: אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
כב ראיתה ה׳, אל-תחרש; אדני, אל-תרחק ממני.
כג העירה והקיצה, למשפטי; אלהי ואדני לריבי.
כד שפטני כצדקך, ה׳ אלהי; ואל-ישמחו-לי.
כה אל-יאמרו בלבם, האח נפשנו; אל-יאמרו, בלענוהו.
כו יבשו ויחפרו, יחדו- שמחי רעתי: ילבשו-בשת וכלמה המגדילים עלי.
כז ירנו וישמחו, חפצי צדקי: ויאמרו תמיד, יגדל ה׳; החפץ, שלום עבדו.
כח ולשוני, תהגה צדקך; כל-היום, תהלתך.