פסוקי יציאת מצרים — ליקוט לליל הסדר

מצות וגביע על שולחן חג — פסוקי יציאת מצרים

ליקוט פסוקים מן התורה על יציאת מצרים, זיכרון הגאולה והברית, לקריאה ולעיון לצד סדר ההגדה. הליקוט אינו מחליף את מצוות הסדר ואת נוסח ההגדה.

נוסח התפילה

א. שמות פרק יב
ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם:

ב. שמות פרק יב
ליל שמרים הוא לה’ להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה’ שמרים לכל בני ישראל לדרתם:

ג. שמות פרק יב
ויהי בעצם היום הזה הוציא ה’ את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם:

ד. שמות פרק יג
ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה’ אתכם מזה ולא יאכל חמץ:

ה. שמות פרק יג
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים:

ו. שמות פרק יג
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה’ בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה’ ממצרים:

ז. שמות פרק יג
והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה’ ממצרים מבית עבדים:

ח. שמות פרק יג
והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה’ ממצרים:

ט. שמות פרק טז
ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי ה’ הוציא אתכם מארץ מצרים:

י. שמות פרק טז
ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה’ מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים:

יא. שמות פרק יח
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה א-לקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה’ את ישראל ממצרים:

יב. שמות פרק יט
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני:

יג. שמות פרק כ
אנכי ה’ א-לקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך א-לקים אחרים על פני:

יד. שמות פרק כג
וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה:

טו. שמות פרק כט
וידעו כי אני ה’ א-לקיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ה’ א-לקיהם:

טז. שמות פרק לד
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים:

יז. ויקרא פרק יט
מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה’ א-לקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:

יח. ויקרא פרק כב
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-לקים אני ה’:

יט. ויקרא פרק כג
למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה’ א-לקיכם:

כ. ויקרא פרק כה
אני ה’ א-לקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא-לקים:

כא. ויקרא פרק כה
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד:

כב. ויקרא פרק כה
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ א-לקיכם:

כג. ויקרא פרק כו
אני ה’ א-לקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות:

כד. ויקרא פרק כו
וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לא-לקים אני ה’:

כה. במדבר פרק טו
אני ה’ א-לקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-לקים אני ה’ א-לקיכם:

כו. במדבר פרק כג
א-ל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו:

כז. במדבר פרק כד
א-ל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ:

כח. במדבר פרק לג
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן:

כט. במדבר פרק לג
ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים:

ל. דברים פרק ד
ואתכם לקח ה’ ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה:

לא. דברים פרק ד
ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים:

לב. דברים פרק ה
אנכי ה’ א-לקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך א-לקים אחרים על פני:

לג. דברים פרק ה
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה’ א-לקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה’ א-לקיך לעשות את יום השבת:

לד. דברים פרק ו
השמר לך פן תשכח את ה’ אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:

לה. דברים פרק ו
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה’ א-לקינו אתכם:
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה’ ממצרים ביד חזקה:
ויתן ה’ אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו:
ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו:

לו. דברים פרק ז
כי מאהבת ה’ אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ה’ אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים:

לז. דברים פרק ז
לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה ה’ א-לקיך לפרעה ולכל מצרים:
המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך ה’ א-לקיך כן יעשה ה’ א-לקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם:

לח. דברים פרק ח
השמר לך פן תשכח את ה’ א-לקיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום:
פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת:
ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה:
ורם לבבך ושכחת את ה’ א-לקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:

לט. דברים פרק ט
ואתפלל אל ה’ ואמר אדני ה’ אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה:
זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:
פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת ה’ להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר:
והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה:

מ. דברים פרק יג
כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת:
ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי א-לקים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם:
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה’ א-לקיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ה’ א-לקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם:
אחרי ה’ א-לקיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון:
והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על ה’ א-לקיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך ה’ א-לקיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך:

מא. דברים פרק יג
כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה א-לקים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך:
מא-לקי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ:
לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו:
כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה:
וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל ה’ א-לקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:

מב. דברים פרק טו
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה’ א-לקיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום:

מג. דברים פרק טז
שמור את חדש האביב ועשית פסח לה’ א-לקיך כי בחדש האביב הוציאך ה’ א-לקיך ממצרים לילה:
וזבחת פסח לה’ א-לקיך צאן ובקר במקום אשר יבחר ה’ לשכן שמו שם:

מד. דברים פרק טז
כי אם אל המקום אשר יבחר ה’ א-לקיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים:

מה. דברים פרק כד
וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה’ א-לקיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה:

מו. דברים פרק כה
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים:

מז. דברים פרק כו
וענית ואמרת לפני ה’ א-לקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב:
וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה:
ונצעק אל ה’ א-לקי אבתינו וישמע ה’ את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו:
ויוצאנו ה’ ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים:

יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעשה למען רחמיך וחסדיך ולמען הפסוקים שקרינו לפניך שנזכר בהם יציאת ישראל ממצרים כנגד שערי בינה, אשר נמשך לישראל שפע גאולה מהם שתרחם עלינו ברב רחמיך וחסדיך ותשפיע לנו שפע גאולה וחירות משערי בינה ותגאלינו מכל צרה וצוקה גאולה שלימה למען שמך כי אל גואל חזק אתה, ותוציאנו לחירות מכל שיעבוד של בשר ודם. קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני: ונאמר: ריבה ה’ את יריבי לחם את לחמי, מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך, כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, כי יום נקם ליקוק שנת שלומים לריב ציון, ונאמר: בכל צרתם לא לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם: מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:
ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: גאלנו ה’ צ-באות שמו קדוש ישראל, ברוך ה’ לעולם אמן ואמן:

דילוג לתוכן