פסוקי ביטחון — ליקוט לתפילה ולחיזוק האמונה

א

אשרי הגבר אשר־שם יהוה מבטחו ולא־פנה אל־רהבים ושטי כזב: אל־תבטחו בנדיבים בבן־אדם שאין לו תשועה: אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח־בו: אלהי בך בטחתי אל־אבושה אל־יעלצו איבי לי: אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא־בושו: אל־תבטחו בעשק ובגזל אל־תהבלו חיל כי־ינוב אל־תשיתו לב: אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף: אם־תחנה עלי מחנה לא־יירא לבי אם־תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח:

ב

ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו: בטחו בו בכל־עת עם שפכו־לפניו לבבכם אלהים מחסה־לנו סלה: בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עולמים: בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה: בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען: ביראת יהוה מבטח־עז ולבניו יהיה מחסה: בך, בטחו אבתינו, בטחו ותפלטמו: בשלום יחדו אשכבה ואישן כי־אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני: באלהים בטחתי לא אירא מה־יעשה בשר לי: באלהים בטחתי לא אירא מה־יעשה אדם לי: בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא: בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו:

ג

גם־איש שלומי אשר־בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב: גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה:

ה

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי־עזי וזמרת יה יהוה ויהי־לי לישועה: השמיעני בבקר חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי: הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי: הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע: הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו: התבטח־בו כי־רב כחו ותעזב אליו יגיעך: הבטחים על־חילם וברב עשרם יתהללו: הנני מקבצם מכל־הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל־המקום הזה והשבתים לבטח:

ו

ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב: וינחם לבטח ולא פחדו ואת־אויביהם כסה הים: ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא־יחצו ימיהם ואני אבטח־בך: ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד־אלהים עולם ועד: ויבטחו בך יודעי שמך כי לא־עזבת דרשיך יהוה: ואענה חרפי דבר כי־בטחתי בדברך: ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה כי גמל עלי: ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה: וישבו בה וחרם לא יהיה־עוד וישבה ירושלם לבטח: ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד: וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים: וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות: והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד־עולם: וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו: ועשיתם את־חקתי ואת־משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על־הארץ לבטח: והניח לכם מכל־איביכם מסביב וישבתם־בטח: וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל:

ז

זבחו זבחי־צדק ובטחו אל־יהוה: זאת העליזה היושבת לבטח:

ח

חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב:

ט

טוב לחסות ביהוה מבטח באדם:  טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים:

י

ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא: יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו: יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא: יום אירא אני אליך אבטח: יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח:

כ

כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו: כי־המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל־ימוט: כי־בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו: כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו: כמוהם יהיו עשיהם כל אשר־בטח בהם: כי־אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי: כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני:

ל

לדוד שפטני יהוה כי־אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד: לכן שמח לבי ויגל כבודי אף־בשרי ישכן לבטח: לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל־היום ובין כתיפיו שכן:

מ

משכיל על־דבר ימצא־טוב ובוטח ביהוה אשריו: משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה: מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו:

נ

נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל־קצוי־ארץ וים רחקים: נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו:

ר

רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו: רחב־נפש יגרה מדון ובוטח על־יהוה ידשן:

ש

שמרה נפשי כי־חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך: שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר־ציון לא־ימוט לעולם ישב: שנאתי השמרים הבלי־שוא ואני אל־יהוה בטחתי: